יום בחייו של סטודנט אוטיסט לפיזיקה

מייקל בארטון, בן 22, הוא אוטיסט בתפקוד גבוה אשר סיים לאחרונה תואר ראשון. כעת הוא מקדם את ספרו החדש, "מיכל דגים אחר – יום בחייו של סטודנט אוטיסט לפיזיקה".

הספר מתעד את תחושותיו במהלך נסיעה מגילדפורד ללונדון ואת הקשיים במהלך הדרך, הנובעים מהיותו אוטיסט.

בארטון השיק את ספרו בתערוכת האוטיזם במנצ'סטר, בה גם הירצה על אחד הנושאים החביבים עליו – כיצד דיבור מטפורי עלול לבלבל את אנשי הספקטרום האוטיסטי, כי הם נוטים לפרש את הדברים כפשוטם.

הוא דיבר איתנו השבוע.

האם הספר שלך נכתב עבור קוראים אוטיסטים, או לא-אוטיסטים?

אובחנתי בילדותי כאוטיסט בתפקוד גבוה, אבל כבוגר למדתי לפתח כישורים חברתיים ואני מתקשר די טוב. לכן, אני מסוגל להבין גם אוטיסטים וגם לא-אוטיסטים. אני חושב שספרי החדש יאפשר לאנשים ללא התסמונת להבין אותה. אוטיסטים מתמקדים בפרטים, כל הדברים הקטנים וזה עשוי להיות קשה בהרבה להבין מטפורות ומטבעות לשון. בספרי אני כותב כיצד נסיעה מגילדפורד ללונדון משפיעה עליי ומסביר את הקשיים הכרוכים במשהו שעבור אנשים לא-אוטיסטים מהווה נסיעה פשוטה. למשל, כאשר אני ממתין בתחנת הרכבת, הכרוז עשוי להגיד "הנוסעים מתבקשים להישאר מעבר לקו הצהוב", וכאשר הרכבת מגיעה אני לא יודע אם מותר לחצות את הקו הצהוב כדי לעלות עליה. גם כללתי איורים המראים איך אני מפרש משפטים כגון "אתה מותח אותי".

הוראה כגון "אל תחצו את הקו הצהוב" עשויה לבלבל אוטיסטים

איך זה להיות אוטיסט הלומד פיזיקה באוניברסיטה?

היה לי טוב מאוד באוניברסיטה. הייתה לי יותר שליטה על הסביבה שלי, אז הייתי הרבה יותר מרוצה שם מאשר בבית הספר. היה לוח זמנים ברור בבית הספר, אבל בהפסקות לא היה בכלל לוח זמנים – לא ידעתי איך להתמודד עם זה. אבל באוניברסיטה יכולתי לשלוט על הזמן שלי הרבה יותר. נהניתי ללמוד נושאים שמעניינים אותי, כמו פיזיקה שהיא מצוינת בשבילי ומתאימה לאופן החשיבה שלי; היא הגיונית. לא הצטרכתי ללמוד נושאים כמו אנגלית, שלא אהבתי והתקשיתי בהם. בבית הספר, התקשיתי למצוא חברים, כי הייתי צריך ללכת לדבר עם אנשים ולא הצלחתי. באוניברסיטה זה היה לי הרבה יותר קל. ישנם הרבה מועדונים שבהם ההיבט החברתי הוא תוצאה של הפעילויות. למשל, הצטרפתי למועדון טיפוס הסלעים. לא חייבים להיות חברותיים כאשר מטפסים על סלעים, אבל הכרתי אנשים והסתדרתי אתם בלי שזו הייתה המטרה העיקרית.

האם אתה נהנה להרצות?

אני מאוד נהנה מזה. הרציתי בתערוכת האוטיזם בלונדון לא מזמן וזה הלך טוב. ההרצאה שלי נקראת "איך להתאים ריבועים אל תוך חורים עגולים" ואני מסביר איך זה להיות אוטיסט כאשר הרבה אנשים אינם מגלים אמפתיה כלפייך. אני משתדל להתמקד בהיבטים החיוביים של החיים בספקטרום האוטיסטי ומנסה ללמד משהו. אני מרוצה מאוד כאשר אנשים מגיבים באמירות כגון "אף פעם לא חשבתי על זה ככה". אם אנשים לומדים משהו בהרצאות שלי אז זה יעזור להם להבין אוטיסטים ולגלות כלפינו אמפתיה. אני רוצה שאנשים יבינו שלאוטיסטים יש דרך אחרת להתבונן בעולם ולעתים קרובות אנחנו לא מבינים דברים בצורה אוטומטית. גם כתיבת הספרים שלי, והעובדה שאנשים קוראים אותם, מסייעות לאנשים להבין אותנו.

הכתבה תורגמה מהבי.בי.סי. לגירסה המקורית:
http://www.bbc.com/news/blogs-ouch-27975772

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s